שני ספרי תורה ישבו השבוע שפופים ועצובים זה מול זה… ושתקו.

ושתיקתם – זעקה, צרחה נוראה.

 
מצד אחד, גדול הדור, ר' חיים קנייבסקי, היושב שבעה על ביתו שהלכה השבוע לעולמה.

מהצד השני מחותנו, אבי בעלה של הנפטרת, ראש הישיבה הגאון ר' אהרון לייב שטיינמן.

מסביבם, כלל עם ישראל, עומדים, צופים, מצפים, נרגשים ורוגשים, וברטט וממתינים למוצא פה. מה יגידו ל'עולם' שני גדולי עולם ביום צערם הגדול.

ושני הגדולים…. שותקים….

פיהם אלם, בבחינת "ויידום אהרון".

מישהו שהיה שם מספר, שזו פעם ראשונה בה הבין כמה שתיקה יכולה להיות רועמת, וכמה אפשר להתחזק משתיקה.

בערב יום כיפור שעבר, לפני כמעט שנה, נכנסה המנוחה ע"ה אל אביה ושאלה: "למה זה מגיע לי"?

אביה, ר' חיים, רק הביט בה בעצב וענה: "על אבא לא שואלים שאלות".  

מאז, מספרים בני המשפחה – לא שאלה שאלות נוספות, קיבלה עליה את הדין, עד שאפילו לא הסכימה לקבל תרופות המקלות ומשככות את הכאב הנורא.

בסוף השבוע הזה, בעיר בני ברק, שני ספרי תורה מצויים בצער,

אבל – על אבא… לא שואלים שאלות.